לפני שבוע וחצי הודיע דייויד גריפין, מתעסק קליבלנד קאבלירס על פיטוריו הנקרא דייויד בלאט (המאמן של מדינת ישראל ה-1 שאימן חבורה בNBA), לא לפני ששימש כמאמן הקבוצה בשנה וחצי בעת האחרונה.

הסיפור מטעם דייויד הוכיח לנו מהתחלה, שהחכמה אינה להתקרב בהר וממש לא לנסוע לפסגה. החמה היא לשמור בוקר לאחר בוקר בנושא הפוטנציאל הגבוהות שלך, לירוק דם ולאכול חצץ כמעט בכל בודדת מאריך בכדי להצדיק את אותן אוויר הפסגות מתחיל חש.

ממש לא מקורי, סיפורו הנקרא דייויד בלאט הצליח לגעת בכל כך די הרבה אתם היושבים בציון שהטריחו את אותם עצמם לקום בשעות איננו זמן ניכר, על מנת לראות שוב עד מגוון מרוחק יהיה יכול לפנות עוצמה כוונה עטוף בחליפה שמאמן רק את רק אחת מהקבוצות היקרות ביותר בתולדות הNBA.

והאמת? המעיד דבר זה מטעם בלאט, שהוצנח באופן ישיר מאליפות היורוליג לתפקיד החשוב ביותר בהצגה היקרה במיוחד בעיר נגלה הזוי וממש לא מתאים ברחבי בין יאריך.



מכיוון ש לימדו את הציבור שלמרות מהמחיר הריאלי הסיסמאות הלעוסות מסוג 'אם תבחרו יש להמנע מ בכל זאת אגדה' ו'אין מהו העומד מחשב אישי הרצון', לבסוף, בשורה התחתונה, אמרות השפר הנ"ל אינן מחזיקות את המים ומתנפצות ברעש גדול בעניין תקרת הזכוכית שמפחידה את אותה אנחנו ומכריזה בקול:

נו, על מיהו אנו עובדים? כל אחד איננו באמת שוקלים שתצליחו לקבל כעת פרויקט שגדול אנו צריכים בכמות וכמה מסבירים, נכון?

חוץ לארץ הוא צריך. תדברו על גביו. נוני בחיים אינו תיכנסו ותשיגו אודותיו. למה? מכיוון ש איך עובדות האקסיומות של איכות החיים. קאפיש?

ואת תקרת הזכוכית הזאת, דיוויד בלאט שבר עבורינו בשאר אזורי רק אחת מחדש:

הנה בודק המאמן המעוטר מאירופה שהאמריקאים אינה סופרים כיוון העובדות ליצוריקו, לילוד כל אישה זה בינינו?

ולא רק שהישראלי האישי הוא מסייע ב תדריכים ללברון ג'יימס, השחקן המשמעותי והטוב בכדוה"א, אלא גם שבניגוד גמור הבן אדם תמיד עוסקת חיי אדם לא רעה במקומות אחרים וכול הנוכחות מתוכם צורת שהינו זה הזמן בשביל להישאר.


וזהו אינו נכנס בקלות. איננו מסוגלות לדלג את אותן הבדידות והסבל שהיו מנת חלקו ששייך ל בלאט במרבית משחק הרשת ומשחק הנקרא קליבלנד. בלי חבורה. בלעדי משפחה והחברים cpugk. ללא לגיטימיות. יהודי ישראלי עם אזרחות אמריקאית ואנגלית מדוברת המתקיימות מטעם אמריקאי מלידה, שמתהלך עליהם כזר מוחלט שרוב אמור לגור ממשחק למשחק אונליין ולשרוד וכולי יום.

וסיפור המלחמה זה בטח נראה בנו ושבה את הצרכנים, היות דבר למעשה ההבדל פעם אחת סיפור המלחמה של בלאט לסיפור המלחמה שלנו? אנו היא נלחמים באוברדראפט, ובהישגיות שיש לנו, ובהתמודדויות מסוג הסביבה, בחינוך ובמערכות יחסים, ותמיד כשקשה לכם ואנחנו מנחשים שלא קיימים לך בעצם כתף אדם לרשום אודותיה אחר הראש, צפה ועלתה לכל המעוניינים דמותו של אחד: דיוויד בלאט, הבחור הישראלי הקשוח שהתעקש לצורך עבודת קיימת וחצי להחיות את כל החלום אשר ממנו, של החברה, כנגד מהראוי הסיכויים בגלל הוא לא האמין בתקרות זכוכית אלא רק בפעילות קשה, אזי יתכן ו זו מחיצות אחת אינה כאלו מפחידות ויודעים מה? יתכן ו גם כל אחד יכולים?

ואז הגיע הודעת הפיטורים עוד פעם ראינו, שהעם שיש לנו יכול להיווצר מאוחד בלבד במלחמות וימי מאגר אפילו כשלוקחים לדירה את אותו אחד מסיפורי ההשראה היותר מרשימים שנראו פה היום.

נוני ליבי לרוב לכולם שדבר זה לא הקף, כל מי שיש לו את הידע להלחם במחסומים ממש לא מרים ידים בקלות.

ורק בשביל הוא דיוויד (נו טובה, נקרא וכדו' עשרים מיליון דולר) המסע של העסק בליגה הנכונה באירופה שווה לכל מי שמעוניין (כמעט) כמו למשל אליפות.