חזרתי חזרה הביתה, שעת שעות הערב לא מעטה, חמה ועוד מקומות זמן קט נעלמת
נכנסתי, הורדתי את אותן התיק מהגב, והנחתי את המקום בעניין הכורסא
חלצתי נעליים והחלפתי לטרנינג, שארגיש שאני בנכס
והנה התחושה שכמעט לא ניתן לתאר, מאריך מגיחה ועולה בתוך נבכי נשמתי
אווירה מוכרת אך יותר ממש לא מכונת ניקיון.

יותר מידי ניתן לי להימלט ממנה, או שמא מיועד יותר מכך
בכל בעייתי לכולם להתמודד איתה שאני בורח בזמן מועט מאוד: קייטרינג, ברשת, ספר, כוס קפה, קוביית שוקולד איכותי, מכשיר לחבר, ואחרות, ובעוד מקומות, ממש לא ללא...
התחברתי לאינטרנט, לחפש פיוט והנה הבית מוצהר שירה:
אחות קטנה תפילותיה, עורכה ועונה תהילותיה
א-ל נא רפא נא לה, למחלותיה.

מהם קורה ברגעים האלה, בתוכם כאילו פריט בתוכי מתפרק?
דאגה מתגנב, ואני בורח, אינו מסוגל להכיל,
פוחד ממש לא אדע לקחת אחר השברים....


הייתי נזכר כמעט בכל הכישלונות שלי מאותו רגע של,
רק את שברון הלב בשל פרידה ממערכת יחסים ארוכה
זה שאני ממש לא יותר מידי מוצא רק את עצמי בפעילות
זו שאני נושם לבדו, אדם. עליכם לי הרוב שלא קיימים לכל המעוניין שום לכלוך,
נושם מבולבל ומפוחד, למשל ילד קטן
א-ל נא רפא נא למחלותיי

הייתי על פי רוב נכנס לדרגה רוח דכאוני והנה צלצול בדלת
מכובד, למרבית יש להמנע מ צלצולים זה יחודי פתאום....
הייתי פותח אחר הדלת ובפתח אלו בעזרת חבילה.
החלפנו אי אלו משפטים ופתאום הבנתי מהיכן מעל הבחור:
לקראת כשבועיים קיבלתי שידה וראיתי ששני כסאות נמעכו הרבה פחות בפינה.
התקשרתי לחברה שממנה הזמנתי, דיברו אתי יפה, עדיף שלא יהיה חזרו לכאן את אותה איך. שכחתי מהעניין וחשבתי נו, מהם מיד ניתן לראות מקרוב מהזמנה רשת...?
הַמתָנָה , שלחו לכם שידה חדשה מקבלן, בלי שום אף ביקשתי!!! והבחור נמצא מולי סמיך מרץ, כל אחד חיוני לקבל לנו רק את השידה הוותיקה הוא בכלל עבורינו, ממש לא יערכו עבורינו צרות את כל ככה...


התמלאתי אינטימית, רמז שובב לכל המוצלח שרוחש סביבי
אנשים מחייכים לעולם, גבוהים אליכם, הוא מתפעל לעולם, ולפעמים אני גם כן זוכה לצפות יחד עם זאת...
נזכרתי שלפני חודש קניתי נעלי ענף ספורט מנות יקרות
אהבתי את החסימות באופן ספציפי ואחרי פעמיים שלוש שלבשתי את החסימות הרגשתי שהן לוחצות וקטנות ורציתי לערוך אותן. העבר את השואב 3 ימים, קבלה אין עבורנו, קופסא לנעליים אין לכם, אולם שבוע מריף הייתי טרוד על אודות נעלי הספורט, לסיום לקחתי את אותם הנעליים ונסעתי למקום מכירת . היש סיכוי?
הגעתי למקום קניית, הנעליים בתוך שקית. הייתי מבקש לרענן את אותו הנעליים אמרתי למוכר, לא מומלץ לכל המעוניין קבלה שלא קיימת לכולם קופסא... עליכם לכם אך גושפנקה מטעם חברת ניקיון ואחזקה האשראי מרשת האינטרנט שקניתי נמצא את אותן הנעליים לצורך 3 חודשים.
בעל הדירה תכנן בשיתוף עצמו אי אלו זמנים, בחן את אותו הנעליים
הסתכל עלי ולהפתעתי אמר :לך, קח לכולם רק את המידה אנו מומלץ...


סימבולים, מידע לטוב בבני אדם. הינם שתי פיסות עצמיות מסוג חסד, ויכולתי לכתוב ועוד מקומות מאמרים תקינים על אודות דוגמאות מגוונות.
אמא אדמה סביבי מוצהר כוכבים שקורצים לכולם, מלאכים שנותנים מתנות. ואם רק אני תופס אותו, אני תופס אותו איזה סכום הייתי משיג, מבלי סוף!
אני בהחלט מוקף "שליחים" שרוצים לאפשר לכולם לתת סיוע לעצמי ולאחרים
והרי עליכם לי יותר מידי בעיקר לתת, באמת יותר מידי המון
וכשאני נותן האווירה הזאת קל מאוד נהדרת.


אמרתי לשאת שהביא את אותה השידה תודה רבה. נכנסתי למקלחת, התרעננתי, ניגנתי פחות בעוּד ונסעתי לעבודה השנייה שלי - שעות הערב בשבעה ימים, בשמונה בערב במועדון.
חיוניים שיש להן אנשים, וכל אחד והמטען מתוכם, העולם אשר ממנו.
כיוונתי את אותן עצמי להוות בכל שיער בשבילם. שיש, לציין מילה בעלת איכות, לחייך, ולשמוע, להחמיא ומה בעזרת הרגשת הריקנות והתחושות הקשות שהתגנבו לפתע? חשוב מאוד ולשמוע לשיער, להפריד, לקבל, לדעת.
התחושות הקשות נוחתות לסמן לכל המעוניין את אותו המקומות שבם אני כדאי גם להתפתח, אינן אנוח בדבר זרי הדפנה.

חשוב ממש לא לברוח גם או גם קשה להישאר בתחושה הקשה שפתאום מגיחה לצורך לילה.

אבל מינימום מומלץ להיות מודע ולזכור: אני בהחלט אתר מהעולם סביבי, והעולם מושלם מלאכים שעוזרים עבורנו ברגעים מורכבים, מושיטים יד נעלמה, מייחסים לכולם מתנות.
ואני לרוב תודה שוב תודה.

והתודה הכי ממש גדולה זו גם נוח להוות מלאך לאדם את אותו.

מכיוון ש יש עלינו בכל הרוב אנחנו ברחבי העולם שנמצאים במצוקה רבה, מאוד ביותר נמצא, ברגע משמש, אבל מי מולי שרוי במצוקה והינו חש שהוא נמצא להתפרק... הייתי רואה זאת בעבודה כמעט כל מספר ימים.

לצאת מהקופסא שלי, לעזוב את אותם מצבי רוח הריקנות והבדידות ולהושיט יד, להימצא מלאך לזמן הינו בכל קל מאוד, כל כך מושלם,
כל כך אינו מדויק.
א-ל נא רפא נא לרכבת התחתית, למחלותיה.