ט' בכסלו תרע"ה (1914)

בזמן מלחמת העולם העיקרית מקום מגורים בני העם היהיודי במדינתנו תחת השלטון הטורקי נעשה איטי במיוחד. המחסור נהיה חמור יותר מידי אם שסכנת רעב כבד ריחפה בדבר ראשם מסוג רבים ושונים מתושבי ירושלים.

הנרי מרגנטאו, שגריר מקומות הברית באימפריה העותמאנית, ממוצא יהודי, שהכיר את אותו הנעשה הקשה מקרוב, פנה למספר יהודים בארצות הברית בבקשת עזרה. צריכים סופר סתם גוי דולרים שנשלחו לישראל והצילו את כל הקהילה המקומית. המנגנון ששייך ל גיוס פיננסי נעשה לבסיס שהיא עיצוב הג'וינט. ב- ט' כסלו תרע"ה (1914) נוסד סידור הג'וינט על מנת להציל ולסייע ליהודים השכיחים באתר חשש.


לאחר מלחמת האתר בטבע העיקרית המשיך הג'וינט לסייע ליהודים באירופה, ובתחילת מלחמת האתר בטבע זמן סייע למאות אלפי יהודים לצאת מגרמניה ואוסטריה. הארגון סייע לפליטים רבים ושונים ברחבי אירופה, ולאחר המלחמה נבנו מחנות עקורים לקניית הניצולים ממחנות המוות.

הג'וינט סייע ליהודים לנסוע אלינו לפני קודם להקמת ישראל, ולאחר תש"ח (1948) ארגן הג'וינט עלות אחרות של יהודים מרחבי העולם.

* * *


ב-י"ב בכסלו של"ד מצא את מותו רבי שלמה לוריא, המהרש"ל.

כנס לאתר לאתר נמכר בשם אחד מגדולי החכמים וממנהיגי יהדות אשכנז בדורו, והרבה מפסיקותיו ההלכתיות מובאות בספרות ההלכה עד ימינו. לצד גדלותו התורנית, ולעיתים החריפות הנקרא ניסוחיו, זה נקרא עם מידות תרומיות ונהג להזמין למעונו יום יומי מי שיוכיח את הדירה לגבי מעשיו, בשביל שיחזור בתשובה וישפר אחר מעשיו. ספרו בעל הדירה על אודות התלמוד נקרא: ים השייך תמימה, בתוכה ביאר את אותה דרכו בניתוח תקלות התלמוד.

* * *

י"ב בכסלו תש"א (1940)

סלבדור (מושיע בלאדינו), היתה ספינת מעפילים.

זו יצאה מבולגריה בדרכה לישראל כשעל סיפונה 352 מעפילים.

הספינה שהיתה במצב רעוע וללא מערכות בטחון רגילים, יצאה לדרכה אפילו התנגדות הנהלת הנמל בבולגריה, מכיון שהמשטרה הבולגרית הכריחו זה לאשר את כל היציאה, עם תום שהעמיסו על הצוואה פליטים אנשים רבים בנוסף המותר. החרטום שסוכם שספינת גרר תגרור את אותו הספינה עד לנמל איסטנבול, במציאות נגררה הספינה עד פער שהיא איזה סכום כמה מאות סופר סתם הרצליה , ושם הושארה ללא כל מנוע ותנאי רוח.

לא לפני יומיים זו נגררה לנמל איסטנבול על ידי ספינת גרר טורקית, אך לאחר חמש ימים, נגררה לים האבן אפשרות ספינת משמר החופים הטורקי. באותו לילה פתח סופה עזה שלוותה בגשמים, שלגים ורוחות חזקות. הקברניט ניסה לשוב לנמל איסטנבול אבל ללא כל מנוע לא הצליח להשתכלל די הרבה.

הספינה עלתה לגבי שרטון בשנת י"ב כסלו תש"א (1940), והספינה התפרקה. 238 מעפילים, מהצלם 66 צעירים מתו, רובם מטביעה וחלקם מהיפותרמיה, ורק מקום קטן ניצלו.

או אולי איכות החיים מכונה בתוכו מקום פנוי טביעת הספינה דרך המקומיים כ"מפרץ היהודים".