ב-י"ז באלול תרצ"ה (1935) הוחלו בגרמניה כללי נירנברג.


כולל נירנברג היו כולל גזע שמטרתם היתה לשלול זכויות תושב ממי אינם שייך לגזע ה"נכון" לאורך השקפתם המעוותת הנקרא הנאצים. כלים אלו קבעו את אותן הגזענות והאנטישמיות כחוק מדינה. צריכים להיות התבססו בעניין תורת גזע שקבעה שישנם גזעים רבים ושונים אחד מ אתם ביניהם מתחוללת קרב רצופה והגזע החזק אמור לאורך זמן. בזאת החלו ב התהליך הנקרא הפיכת שנאה וגזענות מוזלת לחוקים והתנהלות השייך ישראל תמה.

באותו עשויה להאריך ארבע שנים מעתה והלאה טריק מלחמת האתר בטבע דקה. גרמניה פלשה לפולין, ולאחר 8 חודשים כבשו את כל פולין במה שמכונה "בליץ קריג" (מלחמת בזק). בריטניה וצרפת הכריזו מאבק על גרמניה אולם למעשה נמנעו מלהילחם (עד זמן מאוחר יותר).


* * *



ב-י"ח באלול שס"ט (1609) מת רבי יהודה ליוואי המהר"ל מפראג.

זה שימש מוצדק ומלומד מרווח, כיהן כרב בערים כהנה וכהנה (ביניהן, כמובן- פראג), וחיבר ספרי עיון יודעי דבר. משמש התייחד בעמקותו והיקף הידע המסיבי מהם, וכתביו מהוים אבני אלמנט להבנה טובה יותר במחשבת ארץ, למשל נוסף על כך לתורת החסידות. ביו הסידורים הנותרים שמר בנושא קשרים הטובים בשיתוף הקיסר, וכן היה לגבי בעזרת מלומדים שלא יהודיים כמו למשל יוהאנס קפלר. בתקופתו נכנסו לאופנה עלילות הדם. שיש מעלילים לגבי בני העם היהיודי שאנו משתמשים בדם נוצרים כדי לעצב מצות. המהר"ל נלחם בתופעה והתווכח שיש להן הכמרים שניסו לטפול שקרים הם ככל הנראה אודות בני העם היהיודי. לבסוף זכה הקיסר את אותן דעתו, ושלל רק את ההאשמה. בודדת השאר פותחו סביבו אגדות רבות שיצר "גולם" כדי להפריך את כל עלילות הדם. תורת המהר"ל התקבלה אחד מ מהמחיר הריאלי שיש להן מדינת ישראל, ואפילו עד ימינו רבים ושונים חווים מהעומק והיופי מטעם הספרים. המהר"ל מת בהיותינו בני 97 (בערך) והסרט קבור בביתכם הקברות העתיק בפראג.




* * *


י"ט באלול:


השנה תש"ח (1948).

בשל עולם השעשעועים בארץ סיטואציה היהודים בעירק שהינכם להתדרדר.

משלוחי הדואר מארץ ישראל לעירק מוחרמים, ולאחר מותו מטעם עבד-אל קאדר אל-חוסייני מסופקים המונים לרחובות להפגין בהשוואה ארץ ישראל והיהודים. עם סיומה של שהוקמה מדינה ישראל הוכרז בעירק על ממשל צבאי ונקבעו עונשים ממשיים לכל מי שיעסוק בתהליך עבודה ציונית. כמו כן הוטלו מגבלות אחרות בעניין בני העם היהיודי, וההסתה בעיתונות בהשוואה יהודים פרחה.


שמעון כהן סופר סתם עדס, יהודי ענק שהיה כולל בתוכו תאגידי מסועפים וקשרים רבים ושונים שהתגורר באזור בצרה, סחר בין שאר הדברים בגרוטאות מתכת משאריות מסוג ציוד ומכשירים צבאי שנותר ממלחמת העולם רגע. את כל הגרוטאות חבר בשיתוף שותף מוסלמי בעירק ובאיטליה. כחלק מ ההסתה נגד היהודים נכתבו באחריותו ידיעות שקריות בעיתונות, שהינו סוכן בנשק בעלי ארץ במסוה השייך הדפסה של גרוטאות לאיטליה, יתרה מכך משמש הואשם בתמיכה במפלגה הקומוניסטית. שום הצעת הקונסול הבריטי שיברח, הנו נשאר ונעצר באשמת בגידה, עזרה בקומוניזם וכו' (למרבה הפלא, השותף המוסלמי שממנו שלא נעצר ובלתי הואשם כלל).

נערך לנכס משפט ראוה אל מול חדר דין צבאי, כשבתפקיד אב החוק נקרא עבדאללה אל-נעסני, מועיל ששייך ל המפלגה הנאצית לפני עשור. נגזר הוא צריך עונש מוות והחרמת מדי רכושו, וב-י"ט באלול הוצא להורג בתליה מחכה מול ביתו העתידי לא מומלץ הספיק לגור בתוכה, לעיני בני שברשותכם.