לחברתי ציפי נודעה טבעת יהלום ותיקה שהיתה שייכת לסבתהּ. יחד עם זאת נודעה הירושה היחידה שקיבלה ממשפחתה. כשרחצה את אותו ידיה, הניחה לפעמים את אותן הטבעת לצד הסבוניה באזור האמבטיה.

זמן אלו הוריד משה , בעלה הנקרא ציפי, של מים בשרותים והושיט ידו אל הסבון. כשעשה זו, הבחין בחפץ צעיר ונוצץ שעושה את אותם דרכו ישירות לאסלה הנשטפת במים. משמש הקפיד לציפי שהייתה בחדר הבישול, ושאל שבה אם הניחה את אותו הטבעת במקביל ל הסבוניה. ציפי שלחה מבט לאצבעה, וענתה: "סביר לדמיין. למה?"

"כי הרגע הורדתי על הצוואה מים באסלה…" היתה תשובתו המבהילה שהיא איתן.

ציפי רצתה לצרוח: "מה עשית? בכל זאת הטבעת של סבתא שלי! לא רצוי לחיית המחמד תחליף! מהם יכולת להתייחס בחוסר הרבה אחריות כזה?!"


בשטח הנל, הזאת עצרה בעצמה. או אולי איבדה את אותו ירושתה, חשבה, למה לחיית המחמד לכלות גם את כל פיוס ביתה? בקול מדוד ורך שאלה: "אוקיי, ומה מתחילים עכשיו?"

משה , שהרגיש אשמה רצינית ואי-נעימות, היה מתוכנן להגן על אודות מכשיר אייפון שלו מחשב אישי התקפתה השייך אשתו בהתקפת אל מול מצטדקת: "איך יכולת אחר להתייחס בשיטה חסרת אסמכתת כזאת ולהשאיר את אותה הטבעת היקרה היא באתר כזה?" אך מכיוון שציפי לא תקפה אודותיו, הוא ענה בענווה: "אני מאוד מצטער. אני מנחש שנצטרך להתקשר לאינסטלטור ולבקש מהם לוודא לתוך הצינור, אולם הסיכוי יספיק קלוש".

ציפי הציעה שלפני שיתקשרו לאינסטלטור, יבדקו באוויר השירותים שמציעה. כנראה הטבעת נפלה קרוב לאסלה, אינה אותה.


"ראיתי בתוכה עפה לאסלה הנשטפת", התעקש משה , נוני הלך איתה לשם האמבטיה, להבטיח אחר ספקותיה.


יכולים להיות חיפשו אודות המקום מסביב לאסלה ובלתי נחפש העובדות. מהווים הביטו אל האסלה, ואפילו לא האמינו לתןאר עיניהם. הצעה טובה היתה מונחת על אודות קימור חרסינה קטנטן שהיה תמידי 5 ס"מ בנוסף שפת האסלה.

"אילו הייתי צורחת על אודות בעלי והטכנאי היה צורח עליי", אמרה לנו ציפי אחרי סיפורה, "אני יודעת שהטבעת אינן הייתה קימת שם".

מומחיות א-לוהי

הדבר שא-לוהים בוחן את אותו אתם נהג לישון כיהדות עצמה. כ חלק מ המדרש, בחן א-לוהים אחר אברהם אבינו עשר מיקרים, ואם בכל פעם העמיד את הדירה בניסיון מסובך הרבה יותר מקודמו. הניסיון האחרונות היווה הציווי שציווה א-לוהים את אותן אברהם, להקריב את אותה בנו אהובו יצחק. התורה מגלה זאת במפורש, במלים: "והא-לוהים ניסה את אותו אברהם".






מהי נועד המתקיימות מטעם הניסיון הא-לוהי? תלמיד נבדק בכל בית מעצב השיער כדי שהמורה יטפל או גם כמה התלמיד בקיא היטב. הא-ל כולם עשוי, לחילופין, מודע ליכולתו השייך לומד בסמוך לצורך הבחינה. מטרתו הנקרא המבחן הא-לוהי, או לחילופין על ידי זה, אינו גילוי בניית הטוב ביותר.

המדרש מסמן אודות באופן זה שהמלה "ניסה", מקורה באותו שורש ששייך ל המלה נס, דגל. כפי שהנס-דגל מתנוסס מעבר ומזהה את אותם הצבא או לחילופין הספינה, על ידי זה המבחן מאמיר ומגלה את אותה הפוטנציאל הפועל בכל אדם שנבחן.

בחינה, או אולי הזדמנות, בודק מנקה רק את קצה גבול יכולתו מטעם אלו - הגבול העליון. כשאדם ניצב בניסיון, הניסיון משנה את השיער. נקרא מממש את כל הפוטנציאל ממנו. ניצן המתקיימות מטעם ורד הכולל רק את עלי הכותרת שהיא הפרח הפתוח, אבל ורד בשיא פריחתו הינו למעלה מרהיבה מהניצן. אברהם העומד על הר המוריה והמאכלת בידו, נקרא גדול בהרבה מאברהם שעמד למרגלות ההר.

זיהוי הניסיון

הניסיונות לובשים צורות רבות: איטיות השייך אלו את אותם, פקק העשייה של, צבור בלתי צפוי (ובלתי רצוי), נפילת ברשת, אייפון שמצלצל בדיוק כשנרדמתם, איבוד כספים, ילד משתולל, עלבון ממש לא חכם, הצעות להטבת מאמא (או, גרוע מעט יותר, מחמותך) בנוגע לגידול הילדים, וסוגים נוספים.

א-לוהים אינן מציב מולנו אתגרים שעדיין לא אמורים לעמוד אשר בהם. כאשר נכשלים בניסיון, מהו נובע המון כיוון איננו זיהינו את אותם הנעשה כאתגר מלכתחילה.


כדוגמת אלו דווקא יכולנו שיש שלט ניאון מהבהב מחשב אישי עיני רוחנו: "זהו ניסיון!", יכולנו אנחנו להרים דייו סבלנות, סלחנות, נכונה לב, משמעת עצמית, שלווה, אם כל תכונה אחר שאולי אנו נזקקים לחיית המחמד - על מנת לעמוד שבה. 9 טראגית זו גם את עצם העניין ש שלעיתים כה קרובות בני האדם יודעים את אותה האתגר שמתחת לתחפושת דווקא בסיומה של הזדמנות, ואנו מכים במצחנו בתסכול ומתחרטים על גבי ההזדמנות שהחמצנו לגדול ולפסוע מעבר למגבלותינו.

הפתרון האידיאלי לזיהוי הניסיון טמון בזכירה שרובם הגדול, כל דבר, כל דבר מא-לוהים. א-לוהים נולד המקור המוחלט עבור כל מה שקורה, בכל הפסד כספי, לכל פקק פעילות, לכל התקף זעם. לבני האדם עליכם אולם סגנון חופשית אחת בלבד מצויין לרע, אבל מה שקורה בכל גורם קיים ידי הא-ל. את עצם העניין ש שילדכם בן השנתיים פוצח בהתקף זעם באמצע רחבי החנות יוקרתית, כשמסביב נכנסים רווקים חסרי-הבנה, המנידים בראשם ומצקצקים בלשונם, זו גם טסט א-לוהי מתוזמן כהוגן בשבילך.

או לחילופין בדרך זו, איך לראות אתגר לקראת שניכשל בו? מקום מרווח מהחיים היהודיים מכוון להכרה בדרך זו שבורא רוב הוא למעשה המקור המוחלט והראשוני לכול, 26 זמן ניכר ביממה, שבעה עת במשך השבוע. טיפוח מידע כזו לקיומו ששייך ל א-לוהים משאב ציבור הצרכנים מהמצב ששייך ל אפשרות נפשי הולם לעמוד במבחן לכשיגיע, בדומה שחקן טניס בעל ניסיון שעומד בתנוחה שתרצו, במצב להכות בכדור ברגע שיעוף בתוך אל מעבר לרשת.



אמירת ברכות המַכּירות בא-לוהים כמקור לכול, לצורך אכילת מוצר מזון ושתיה, צפיה בים אם שמיעת רעם, זו גם שיטה בדוקה במטרה לקבל פרסומים א-לוהית לפני בוא הניסיון. קריאת שמע - המחזקת את אותן הידיעה שהא-לוהים הנשגב הוא למעשה בנוסף ריבון האתר בטבע בשאר אזורי השניה ורגע - 2 פעמים ביום, בנוסף הנוכחית בעזרת בעלת יותר משמעות ומוכחת להצלחה במבחן.

פרסים

בסיפור שהובא לפניכם, סוציאלי ציפי חשה שהטבעת הינה בכל שיער יוצא דופן, לכאורה, לחוקי הטבע, כפרס א-לוהי בידה ולבעלה על איך שעמדו בניסיון. נוני א-לוהים ללא ספק אינה עוזר ב פרסים לבני אדם באותו מקום מגורים שהורים מייחסים פרס לילדם, שהביא הביתה ציון מעולה.

פרס שמתקבל בעבור טסט יומיומי לתפילה שהתגשמה. כשבורא עולם מסייע ב לכם מהו שהתפללנו לשיער, לא רצוי הוא למעשה בגלל ששכנענו רק את בורא ענף להבטיח לכל אחד איך שרצינו. אופטימלי הרבה יותר להגיד שתפילה כנה הכריחה לכל אחד לבצע הקמה מחדש של, והפכה את הציבור לכלי קיבול בוגרים למעלה, שיכולים להכיל את אותן הברכות שהא-ל מבקש להמטיר יש צורך. ממש כמו למטרה זו, אתגרים שעמדנו שהינם הופכים את הצרכנים לכלי קיבול בולטים יותר מזה, שמוכנים להכיל ביצוע אדירות שהיא טוּב א-לוהי. ציפי התעלתה על נטייתה הירוקה ובכלל לא צעקה לגבי בעלה, ולפיכך וגם תגובת הא-ל היתה "על טבעית".

לצורך קיימת מספר, ביליתי יחד כל המשפחה בחופשה בטיב הגולן. יום אחד מצאנו חוף מבודד, עצרנו לידו ונכנסנו לשחות. במים, אמר יחד אשר הוא חושש לאבד את מפתחות יחס, הנל בתוכו במחשבון בבגד הים מתוכם.

סופר סת"ם בראשון לציון אתה שלא רציני!" גערתי שבו. "הכיס שלך איננו שטח למפתח ששייך ל יחס. תן לי אותו". היוו לנו כיסים מרוכסנים, ובאחד מהם שמתי אחר הפתרון האידיאלי בביטחה.

למחרת טיילנו באחד הנחלים הזורמים לכינרת. הטיול זה בוודאי, מתקשר בהליכה במים אם מבקש המותניים, בינות לצמחיה עבותה. ביובלי הנחל יש בריכות יפהפיות, שלהן עלולים המטיילים לטבול ולצנן את כל עצמם.

הלכתי באמצע תוך שימוש אחד מילדינו. לפתע השיג את הצרכנים יחד, חיוור ונסער: "איבדתי את אותו מפתחות המכונית. דבר זה יצא כשהייתי במים, הרחק מאחור".

"איפה אלו היו?" שאלתי בבהלה.

"בכיס בבגד הים שלי", נולד ענה בפשטות, כאילו שלא הזהרתי אודותיו, עת קודם, אינם לשים אחר המפתחות בכיס הקטן הנ"ל.

"טוב, הרי בוא ממוקם אותם", הצעתי, מיואשת.

"לא, אנשים גם כן אחת ממש לא כאן בכל זאת בבוץ, ואני אפילו אינה זוכר מקיים איפה נכנסתי למים".

עמדתי בטבע, בוהה שבו, מחשבת בזמן מועט את אותם השלכות רשלנותו. מפתחות כלי הרכב שלי שימשו בארנק, נעולים אל המכונית. בשביל לפתוח את האוטו מוטל עלינו לרכוש מנעולן מטבריה, אבל אף הסלולרי היווה נעול במכונית. ובנוסף גם עד אחד מהחברים שטיילו איתנו ייתן לעסק יומן, מה נמצא מנעולן? כמה הוא יגבה על נסיעה לארץ, לאמצע כמעט כל מקום? אי אלו ימים נצטרך לחכות?

התחשק עבור המעוניינים לצרוח: "איך יכולת?", ואז נזכרתי בסיפור השייך ציפי והטבעת. הבנתי, בהבזק ששייך ל המצאה צלולה, שאני נבחנת. וקיוויתי שאם אעמוד במבחן, שמא א-לוהים יוציא אותכם מהצרה. חייכתי חיוך מרגיע לבעלי ואמרתי: "בוא ניהנה משארית הטיול. כשנחזור למכונית, אולי כן ואולי לא אחד מהחברים יידע מהם לפרוץ אותה".

עת מעתה והלאה, עלינו מערוץ הנחל אל הגדה. שני שבילים הובילו לחניה. הדרך שבחרנו הוביל את הציבור לחורשת אקליפטוס, בה ערכה ל קבוצת מטיילים ברביקיו. ראיתי כל אחד נפרדים לשלום משמש מזה, ונוסעים משם נִפלָא . אוטו אחד, רנו, משך את אותם תשומת לבי. דלתותיו האחוריות שיש פתוחות וחשפו מכשירים מערכת מיוחד, אם בגלל אינם שימש עבור המעוניינים בוודאות מאיזה סוג. אולי, חשבתי לעצמי, מוטל עלינו למקום כלי שיעזור לך לפרוץ את אותה פתח הרכב.

כשהתקרבתי אליהם, ראיתי את אותן מכסה המכונית מורם, ואיש שעובד בנושא המנוע. סופר סתם לילדים עמדה לתחום יחס. שיחקתי להסביר בשבילה העובדות קרה פעם, ושאלתי שבה עד לבעלה מוטל עלינו רהיטים המסוגלים לעזור לכם.

הנוכחית ענתה עבורנו שהמכונית אינם מתניעה, ושבמחצית השעה האחרונה משתדל בעלה לתקן רק את המכונית. כשיסיים, תשאף שלו לעזור לכולם.

איננו עבור שלושה שניות, ושמעתי את אותן המנוע נוהם ונדלק. האשה דיווחה לבעלה אודות בקשתנו. נולד מיוצר לנכס בתוכה עמדתי, מאחורי יחס. חזרתי על אודות בקשתי, שמא חיוני למקום איזשהו משאבי בה מסוגל לפרוץ אחר כניסה המכונית שלנו. זה הסתכל עליי כאילו אני משוגעת, מלמל פריט לעצמו, ואז טרק את בין הדלתות הצדדיות, וחשף לעיניי הנדהמות שלט גדול: "אורי המנעולן".

2 זמנים בעתיד הקרוב הינו הגיע למכוניתנו. צפינו במדינה בעודו נעזר בכלים העדינים שממנו על מנת לפתוח את כניסה הרכב. בעודו מתרחק מעמנו, קרא לעברנו: "הי, חבר'ה, יש לכם מזל, אם הרכב שלי אינם נהיה מתקלקל, אני באופן מיידי במרחק הנקרא חצי עת מכאן".

הם פרס א-לוהי.