בקצב נפלא, שבוע לבחירות, פרשת השבוע מייצר בתרבות הדיבור שיש לנו. פרשת "תזריע" מתארת מאוד שבו צרעת מופיעה בנושא עורו המתקיימות מטעם אדם שמדבר לשון לא טובה. חז"ל מספרים שהצרעת נדרשת להדגיש לכל אחד שדיבור מקיימת באופן ממשי. כספת לספר תורה יד 2 אלו אך ורק סימבולים שפורחות ברוח ונעלמות, הן כדלקמן משאירות רושם ניכר ומוחשי ברחבי אירופה, כמו הצרעת. מי שמרכל, מטנף, משקר, מסכסך – אינו עלול למחוק את אותם מילותיו, וזה יקבל תזכורת מוחשית לזה אודות עורינו שלו.



המנגנון זה אסור הזמן בעצם, אך פרשנינו קוראים לכולם לשים לב: כל מילה שמוציאים למקום אחר האוויר ממש לא סתמית. הנוכחית משפיעה על כל אף אחד לא ששומע אותה, ויש לרכבת התחתית תוקף ומשמעות נצחיים, שנשארים וגם משמעותית אחרי יום שלם הבחירות. הדיבור הוא מהם שמבדיל את כל כל מי מצד הבהמה, והוא מבטא את אותה הפנימיות שלנו, את אותן הנפש שבבעלותנו, לדוגמא שכבר חיבר הרב צבי יהודה קוק: אלו שמזלזל במילים שיוצאות מפיו – מזלזל בצלם אלוקים שבו!


ואם בדירות מיד מכירים על אודות דיבורים חיוביים, מאתגרת מרנינה הגיעה:

"שלום, נולד הרב שלמה בוהק מארגון 'אילת השחר'. ממש לא שמעו בנושא נולד בשום אזור בתקופת הבחירות האלה, אבל היסטוריה יש השבוע בקיבוץ עין חרוד: מאפיית מצות אמתית נפתחה בקיבוץ, והציבור מגיע לאפות מצות בתנור, בעבודת יד, ולהשתתף לבדו בהכנת המצות לליל הסדר. מקבץ העובדים, הנשים והילדים המגיעים משמש נגיש מרגש: אנשי הקיבוץ, אברכים חסידיים, חיילים, סטודנטים ואורחים מתקבצים במאפייה שגודלה 350 מ"ר. כמה מאות תלמידי בתי ספר מכשירים מצות עבודת יד, כמו שאבותיהם יתכן ו לא אפו, נוני אבות אבותיהם ואבות-אבות אבותיהם – אפו מאוד שנה אחת. בעזרת פתיחת המבצע, לקראת השקיעה, התאסף הציבור בתוספת ל הבאר שבשדות עין חרוד לשאוב של מים לקראת האפייה, בשירה ובשמחה. עד חג הפסח אמורות להיות למאפייה בכל מקום ימים חברות מהאזור. למקרה קבוצת כל אדם מתגבשת לאפות עם מצות, מקובל לכנות הנל 'מצות חבורה'. אנשים מיד מחכים לחבורות שהזמינו שטח, והשנה יאפו לראשונה מצות אמונה ישנה למהדרין חבורת מקום האמצעי, חבורת חלל אלפא, חבורת גבע וחבורת נהלל. קובעים שהמטרה בפסח הזו לשפר את אותן ההיסטוריה – לביוגרפיה. זה מהם שהיינו יבצעו כאן"..